ב' בחינות באמונה
האמונה יש בה ב' בחינות: הא' רְצוּעָא
בִּישָׁא
לְאַלְקָאָה בָּהּ
חַיָּיבַיָּא,
והיינו כשהיא מקובלת בתוך הדעת ע"פ חוקי הטבע, כי אז צורתה בחינת קטנות
מצוצמצת, בדומה לבלתי מלומד או לשוטה, שמוכרח להאמין להמלומד.
בחינה הב' היא יראת ה' ואהבתו, והיינו
כשהיא למעלה מהדעת ולמעלה מהטבע ובלתי מוגבלת, על דרך משל, שתהיה בלתי מתפרשת על
צד אחד מהקיום והשלילה, אלא הקיום והשלילה יבואו בה כאחד ממש, וזהו כל הדרה, שתהיה
כוללת ב' הצורות: א' בהיפך מכל מיני ידיעות ברורות, ב' שאין ידיעה ברורה יותר
הימנה. ובאופן כזה מובן שהוא בחינת גדלות מורחבה בבחינת נחלה בלי מצרים.
ודומים שניהם
לאחד, שבבחינת 'לית מחשבה תפישא ביה' נכלל בהכרח גם אפשרות התפישא אפילו לאיש שוטה
בתכלית, דאי לאו הכי הרי יש לפנינו עכ"פ הגדרה במציאותו ית' מצד השלילה, וגם
זה עון פלילי בסוד הכתוב (שמות כ, ד) 'לא
תעשה לך פסל וכל תמונה', ודו"ק מאד.