מדת
יום
מדת יום, פירוש, שמחה גדולה שהיה לפניו ית' ביום שנבראו בו שמים וארץ, כמו שאיתא בחז"ל (מגילה י, ב) דביום שהוקם המשכן היה שמחה גדולה לפניו כביום שנבראו בו שמים וארץ, וזה סוד שבְּבָתֵּי גַּוָאי (-בתים הפנימיים) הוד והדר לפניו, מפני שהכל היה צפוי מראש, ומכל זה היה לפניו שמחה גדולה. אלא שבְּבָתֵּי בָּרָאי (-בתים החיצוניים) אין עדיין מגולה זה, והבן היטב. וזה פירוש 'בכל עת צרה וצוקה אין לנו מלך אלא אתה' (מתוך תפילת נשמת), וצריכין לקבולי בשמחה, כי שמח בהם השי"ת.