תוכן

דהנה "דור ראשון ודור אחרון" [שבת קי"ב ע"ב] מיירי באדם אחד, אלא זמן האחרון הנמשך מתוצאות הראשון נק' דור אחר דור.
הנה בהגשמיים, בהמה ניזונת מבן-אדם, ובן-אדם ניזון מהשי"ת. וכן ברוחניים, שבעל החי ניזון מבן אדם, ולא באופן ישיר מהשי"ת, ובן אדם ניזון מהשי"ת. וז"ש אם ראשונים כמלאכים היינו מלאכת השי"ת, אזי אנו כבני אדם. ואם הראשונים כבני אדם, אז אנו כבעלי חיים.
וכן בעל חי דקדושה היינו שאינו מרגיש רק עצמו כמו בעל חי גשמי. ומדבר דקדושה, היינו הוא שמרגיש צדיקים אחרים ג"כ, כמו מדבר גשמי שמבין ורואה את שאר בני האדם.