תוכן

כ"ז אדר א' ת"ש
זהו תרתי דסתרי. והענין הוא, שהאדם צריך לעשות כל עבודתו בבחינת "אם אין אני לי, מי לי", שאין מי שיכול להושיע לו, אלא "בפיך ובלבבך לעשותו". ז"א בחי' שכר ועונש. אבל בינו לבין עצמו, ז"א בצנעה, צריך לידע: "כשאני לעצמי - מה אני", ז"א שהכל בהשגחה פרטית ואין שום איש יכול לעשות שום דבר.
ואם תאמר, אם הכל בהשגחה, מה ענין עבודתו בבחינת אם אין אני לי מי לי? אלא שעל ידי עבודתו בבחינת אם אין אני לי מי לי - זוכה להשגחה פרטית, ז"א להשיג את זה. ז"א שהכל הולך על דרך התיקון. והחילוק: זאת החיבה יתירה, שנקראים בנים למקום. זאת אינו מגולה אלא בהקדם עבודה בבחינת אם אין אני לי מי לי.