אל
תהיו כעבדים המשמשים לקבל פרס
(שנת
תרע"ט)
'אל
תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס' (אבות א, ג).
פירשו בתיקוני זוהר חדש[1],
דהוא שלש אחרונות דשמונה-עשרה, דבָהּ אִיתְקְרִיאַת קבלה, דעבד מקבל פרס מרבו והולך
לו. נראה הפירוש, דאל ידמה נפשו כמו שנתקבל צְלוֹתֵיה,
אלא כמי שלא קבל עדיין, ולכן יתאמץ ויחזור ויתפלל תיכף.
עוד
נראה, דפרס בחינת שבירה קדמה לעולם[2],
דהיינו העלאת ניצוצין קדישין וכל הקבלות על ידו. וזה שמזהיר, שהעבדות יהיה להשיג
ולקבל בלי בחינת פרס, אלא בבחינת לאחר גמר התיקון. וזה סוד מנה בן מנה ומנה בן פרס,
דקודם הגמר, הכל מנה בן פרס.
עוד נראה, דפרס פירושו מה שנשאר שלא נתקלקל, דהיינו בחינת שמיעה, ועל זה מזהיר שהעבדות יהיה להשיג דוקא בבחינת ראיה. וזה סוד 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' (סנהדרין ו, ב).
[1]
זה לשונו שם בספרא תנינא: "בְּבִרְכָּאן קַדְמָאִין אִתְקְרִיאַת
תֻּשְׁבְּחָתָא, דְּבֵהּ תַּקִּינוּ לְתַקְּנָא בַּר נָשׁ שְׁבָחָא דְּמַלְכָּא.
וּבִתְלָת בַּתְרָאִין אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, דְּבָהּ עַבְדָּא דְּאִיהוּ
מְטַטְרוֹ''ן אִיהוּ כְּעֶבֶד הַמְּקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, וּבֵהּ
יַהֲבִין אַגְרָא דִּצְלוֹתִין לְאִלֵּין דִּמְצַלִּין עַל מְנָת לָקֳבֵל
פְּרָס" (תרגום: ברכות ראשונות של תפילת שמונה-עשרה, נקראות תשבחות, שבהם
תיקנו שהאדם יסדר שבחי אדונו. וג' ברכות אחרונות נקראות קבלה, שבהן העבד שהוא
מטטרו"ן הוא כעבד המקבל פרס מרבו והולך לו, ובהן נותנים שכר התפילה שמתפללים
על מנת לקבל פרס).
[2] דורש כאן
"פרס" לשון פריסה, שבירה וחציה. עי' כעין זה גם באגרות הסולם אגרות כז
לא ומא.