תוכן

אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה בעמיו יקח אשה (כא,יד) בזהר הק' שואל: ולמה צריכים שיקח רק בתולה בלי פגם. ומשיב, אלא אשה היא כוס של ברכה, שאם טעמו פגמו. כלומר, שמרמזת על המלכות, הנקראת כוס של ברכה. והכהן המקריב קרבן לפני ה' צריך שיהיה שלם בלי פגם. (הסולם אות לח)
ויל"ה מה מרמז לנו זה בעבודה. האר"י הק' אומר על מלכות, שכל יום חוזרת להיות בתולה. שפירושו, היות ששורש המלכות הוא נקודה, וכל הט' ספירות שבה הוא בבחינת תוספת, לכן כל יום היא נבנית מחדש, כלומר, שכל יום מתחלת עבודה מחודשת לבנות את המלכות עד בחינת גדלות שלה. אולם כל יום היא בחינה מחודשת שמעלים ניצוצין מבי"ע לאצילות ומוציאים אותם מהמקום שנפלו לתוך הקליפות ומעלים אותם לקדושה.
ובעבודה מתבאר זה, שכל יום האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים מחדש, ולא להשתמש עם מה שהיה לו מאתמול, היינו, לומר שהוא התגרש ממנה ולוקח אותה בחזרה - אותה המלכות שמים, ז"ע גרושה. או, שהיא נעשית אלמנה, זאת אומרת שהאדם מת מבחינת הרוחניות, מבחינת "רשעים בחייהן קרויים מתים". או שחלל אותה.
אלא האדם צריך כל יום לקבל בחינת מלכות שמים כדבר חדש, והמלכות שמים שהיה לו אתמול - הוא לא משתמש עמה, אלא שהוא לוקח עכשיו בחינה חדשה, כלומר, שבמלכות זו עוד לא פגם, מטעם שהיא עתה בחינה חדשה. וכל התורות שלומד היום בנוגע לעבודת ה' - צריך להיות עם פירושים חדשים, לא משל אתמול, כי התורות של אתמול הוא כבר פגם אותם. אלא צריך להיות בתולה.