תוכן

נח ט' אב ותולדה
אלה תולדת נח, נח איש צדיק. וברש"י: ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים
אב ובן נקרא סיבה ומסובב. שמדרך האדם, כשעושה איזה מעשה הוא לצורך מטרה, שפירושו, שע"י המעשה ישיג איזו מטרה. למשל, כשאדם עובד, הוא כדי להשיג פרנסה, נמצא שהסיבה להשיג פרנסה היא העבודה, ועי"ז יזכה לפרנסה. וכן כשאדם לומד איזו חכמה, הלימוד נקרא מעשה, שעי"ז הוא יזכה לתואר חכם.
אי לזאת, כשאדם עוסק בתו"מ, מה הוא רוצה שיוולד לו ע"י עבודתו? - יש בזה כמה מדרגות, כמ"ש בהקדמת הזהר (קצ-קצא): א) כדי שיהיה לו שכר בעוה"ז. ב) שכר לעולם הבא. ג) בשביל יראת שמים - "בגין דאיהו רב ושליט".
דענין 'רב ושליט' פירושו הוא לשמה, שהוא, שרוצים לזכות לבחינת 'מעשים טובים', שנקרא עמ"נ להשפיע. כמ"ש: "רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך". מהו דבר טוב, זהו שאדם יכול לומר - מעשי, היינו כל מה שהוא עושה, הכל להשפיע למלך, ואינו דואג עבור עצמו לשם שכר, אלא כל השכר שלו הוא אם הוא יכול לעשות מעשים שלא עמ"נ לקבל פרס, בלי שום תמורה עבור יגיעתו. ועל זה הוא עושה מעשים.
נמצא לפי"ז, מהו 'בנים' אצל צדיקים, היינו, מהו המסוּבב מהסיבה שלו, זאת אומרת מה הוא רוצה שיסובב מעבודתו בתו"מ? - רק 'מעשים טובים'. דהיינו, שיזכה עי"ז, שיוכל לעשות בעמ"נ להשפיע. וזהו שאומר: 'עיקר תולדותיהם של צדיקים', היינו, מה העיקר שהם רוצים שיוולד מיגיעתם - רק 'מעשים טובים'. שע"ז אמרו: "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין".
אלה תולדת נח, נח איש צדיק. ברש"י: ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים
מעשים טובים נקרא 'בנים' אצל צדיקים. בנים נקרא הבנה וידיעה. (אצל צדיקים) ט אבות נקרא הסיבות שמולידות את ההבנה. לכן כשעוסקים בתורה, הם רוצים שע"י התורה ומצוות שהם עוסקים, הם רוצים שיהיה להם הבנה וידיעה.
משא"כ צדיקים, הבנים שלהם מעשים טובים. כמו שפירש"י: ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טוביםי.