תוכן

ג) והענין, כי שורש המוחין הם יה"ו, ויצאו דרך היסוד לתקן, ששם הוי"ה מתלבש באהי"ה, ויה"ו באה"י, ויה"ו מתפשטים בו"ק של ז"א. והם ו' צירופים שבונה יה"ו, ועולים קכ"ו. והששה יה"ו הם ח"י, שהוא בחינת רוח המלכות, ותשליך ח"י על קכ"ו עולה קד"ם. וכן שם ב"ן פשוט כפול ומשולש מרובע, עולה קד"ם, והוא נפש של מלכות. והג' יה"ו שהם פשוטים, שהם בשורש שיש במוחין של ז"א, שמהם מתפשטים הו' יה"ו, ואלה הג' שמות עם ס"ג, ועם קד"ם, עולה אור, בחי' נשמה של מלכות, וכשנקח הי"ח אותיות עם ג' שמות השורש, שהם: כ"א ועם ר"ז, עולה ברכה. והי"ח אותיות של ו' צירופים, הוא שרמז שבעה שבעה הם י"ד, ומן הטמאה שנים שנים הם ד' עם י"ד, הם י"ח. ובהמה טהורה וטמאה, הם מן ההי"ן של יה"ו, הבהמות שיוצאות מן ה' של יה"ו יו"ה, שהוא מן חסד נצח, הם בהמות טהורות. ובהמות שבאים מן הו"י הי"ו, שהם מגבורה הוד, הם בהמות טמאים. ומה שבאו מן וי"ה וה"י, מת"ת יסוד, הם לא טהורים ולא טמאים. וזהו מן הבהמה אשר איננה טהורה, ולא אמר טמאה.