תוכן

איש על דגלו וגו' (ב,ב) במדרש: הדא הוא דכתיב, נרננה בישועתך ובשם אלקינו נדגול וגו'. אמרו ישראל להקב"ה, הרי אנו מרננים בישועתך מה שעשית לנו בשמך. נרננה בישועתך - ויושע ה' ביום ההוא. וישע כתיב, כביכול ישראל נגאלים וכאילו הוא נגאל. ובשם אלקינו נדגול - שקבע הקב"ה שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים, שנאמר, איש על דגלו. (במד"ר ב,ב)
ר' יששכר אומר: "ודגלו עלי אהבה", אפילו אדם יושב ועוסק בתורה ומדלג מהלכה להלכה וכו' אמר הקב"ה חביב הוא עלי ודגלו עלי אהבה - ודילוגו עלי אהבה. (שם ג)
ויש להבין מהו: א) שעשית לנו בשמך. ב) כתוב וישע כביכול ישראל נגאלים וכאילו הוא נגאל. ג) שקבע הקב"ה שמו בשמנו. ד) מדלג מהלכה להלכה.
תשובות: א) שעשית לנו - שהם שלנו, היינו הבריאה שהיא הרצון לקבל. בשמך - שגם אנו נהיה ברצון להשפיע, כמו שהבורא הוא המשפיע.
ב) כאלו הוא נגאל - שבאמת "מלא כל הארץ כבודו", אלא "ישראל שגלו שכינה עמהם", נמצא, בזמן שהאדם יוצא מהגלות ונגאל, גם הוא [הקב"ה] נגאל, היינו שהוא יכול להשפיע כמו שהוא רוצה.
ג) וכמו כן קבע שמו - שהוא המשפיע, בשמנו - שגם אנו נהיה ברצון להשפיע.
ד) שנתן לנו דגלים ["ועשה אותנו דגלים"] - היינו דילוג. הגם שאנו נמצאים ברצון לקבל, דילג את זה הרצון שנתן לנו, ונתן לנו טבע שני - הרצון להשפיע.מדלג מהלכה להלכה. ויש לפרש: מדלג - היינו למעלה מהטבע. כי מתחילים בטבע, שהוא ענין שלא לשמה, ואח"כ מדלגין את הטבע הנקרא שלא לשמה, ובאים ללשמה. מהלכה להלכה, מהלכה שלא לשמה ללשמה.