תוכן

תשמ"ד-מה מאמר ד
יש להבין בענין שאדם יכול לעזור לחבירו, הוא דוקא במקום שיש עניים ועשירים או חכמים וטפשים גבורים וחלשים וכדומה, אבל בזמן שכולם עשירים או שכולם חכמים כולם גבורים וכדומה, במה אדם יכול לעזור להשני. אבל אנו רואים שיש דבר המשתף את כולם, דהיינו בענין מצב רוח מרומם לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות וכדומה, אלא דוקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה שהוא נמצא במצב השופלות, ואין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים, אלא דוקא חבירו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם, דהיינו שחבירו מרים אותו ממצב שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים, ומתחיל להשיג שוב כח בטחון של חיים ועושר, ומתחיל להרגיש כאילו המטרה שלו נמצא עכשיו קרובה אליו.
היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחבירו לעשות לו מצב רוח מרומם, כי בענין מצב רוח כל אחד יכול למצוא בחבירו מקום חסרון, שהוא יכול למלאות אותו.