תוכן

בזמן ההתחלה שהתחלתי ללמוד אצל רבנה"ק נ"ע זצ"ל, נסעתי למירון עם הרכבת, וראיתי שם זקן אחד כבן תשעים שנה, איך שברגעים ספורים לפני שהרכבת היתה צריכה להגיע אל התחנה הסופית מיהר להתפלל תפילת ערבית, בכדי שכשהרכבת תגיע אל התחנה הסופית יהיה רשאי לאכול סעודת הערב. חשבתי בלבי: איך זקן בגיל שכזה יעשה כזאת, הלא כדאי לחכות איזה רגעים, שבהגיע הרכבת אל התחנה הסופית יוכל להתפלל תפילת ערבית במתון וכוונה, מלהתפלל במהירות בלי כוונה רק להכשר אכילת סעודת הערב. וכשבאתי אצל רבנה"ק נ"ע ז"ל וספרתי לו זאת, השיב לו בזה"ל: החסרון הזה אינו אצל הזקנים, רק אצל האברכים, בחשבם שזקנים צריכים להיות יותר טובים מאברכים.