תוכן

נה) אמרה הנשמה: סוף סוף פרש לי את הדבר. ועוד נשאר לתרץ את השאלה אשר שאלתי - איך [כאשר] יהיו צדיקים ורשעים בעולם, (ו)איך יתנהגו המאורות אחריהם בהתעוררות הפכי238. ואני הייתי חושבת שתתישב קושיא זו במה שהשיבותני על ענין מצוה ועוון הנמצאים במדרגה אחד239 ... 240. אך באמת אין זה שוה לי, יען באדם אחד נוכל לומר ששני המעשים יתנו מקום זה לזה, ואחד יעשה ראשונה והשני אחריו. אבל בשני אנשים לא אבין - כי אין להם לתת מקום זה לזה241. וגם יהיה אדם שיגרום במעשיו להשתלם בזה העולם, וזה ודאי שהוא יעיר242 המאורות בדרך שיפעלו כך. ויהיה אדם אחר שיהיה ראוי להשתלם בעוה"ב, והמאורות יפעלו בעבורו בדרך זה, ואיך תהיינה הפעולות הפכיות243? אמת, שהיינו יכולים לומר - שהמאציל יכול לפעול לא כך ולא כך244, כי הוא עושה הכל ברגע אחד245; כל שכן שהם מעשים הפכיים, אבל בשתי נושאים246. רק מפני שהודעתני שהמאציל האציל הספירות, להיות פעולתו משתוה תמיד אל פעולת התחתונים247, ושבהיות הספירות בתיקונם יביאו השפע לתחתונים, ואם אין - לא יביאו. אם כן, איך יהיו בתיקון ובלא תיקון, משתוה אל מעשה אחר, ואל מעשה אחד שכנגדו248.

נו) אמר השכל: דעי, כי כל הנשמות שרצה המאציל לעשות, הנה הכין כנגדם כח בספירות; ונמצא שלא יצאו נשמות במספר יותר ממה שהוכן בכמות הספירות249. על כן לכל נשמה נמצא חלק בכל הספירות כולן250. וכיון שכן, יוכל להמצא תיקון וקלקול לפי בחינת כל נשמה בפני עצמה. כי כל נשמה פועלת הטוב ורע בשרשה לבד, פירוש - בכל ספירה, אך לפי החלק שיש לה בה251, ואין חלק אחד צריך לחבירו לצורך עצמו252 , ולכן העובדים - ישתנו במעשיהם253, וישנו ההתעוררות העליון לפי עבודתם254. רק לא יקרא שיהיו המאורות מתוקנים - עד שכל חלקיהם יהיו מתוקנים; וזה, כשכל הנשמות תהיינה מתוקנות, שאז כל שרשיהם יהיו מתוקנים ביחד, ומצד זה מרויחים או מאבדים אחד בעבור אחד255. כי זה ודאי, שבהיות כל חלקי המאור מתוקנים, תהיה ההארה בו יותר ממה (שיהיו) [שתהיה] אם יהיו בו חלקים שאינם מתוקנים, כי פגם הוא אל המקור שיהיה בו איזה חלק שאינו מתוקן. ולכן להיות העולם בשלימותו - צריך שיתמו חטאים מן הארץ, שאז יהיה השפע שלם בשלימות האחרון256.

נז) אמרה ה נשמה: עתה תפרש לי ההקדמה הזאת, שאתה אומר שהיא עיקרית, כנ"ל.

238. הרי מעשי שניהם פועלים במאורות, אם כן איך פועלים המאורות על פי מעשים הפכיים.

239. כנ"ל בסימנים מז־מח.

240. בכ"י מלה בלתי קריאה.

241. כי הרי נעשים בעת ובעונה אחת.

242. = יעורר.

243. שאותם המאורות ישפיעו תשלום עבור אותה מצוה - פעם בעוה"ז, ופעם בעוה"ב.

244. היינו שאינו מוגבל בשום חוקים.

245. מזה מוכח שיכול לפעול למעלה מכל הגבלה.

246. היינו תוצאה גשמית בעולם הזה, ותוצאה רוחנית בעולם הבא.

247. שהמאציל הגביל את עצמו לפעול בדרך ובחוקי התחתונים, לכן פועל ומשפיע הוא על ידי הספירות, שהן כעין צינורות ההשפעה. ומעשי התחתונים מתקנים או ח"ו מקלקלים את הצינורות האלה, וגורמים להגברת או למיעוט השפע. ז"ל רבנו בכללי פתחי חכמה ודעת (ספר הכללים ריש עמוד רצג); "... וכדי שיוכלו לזכות [התחתונים ע"י מעשיהם] המציא מציאות אחד, שצריך אליהם להתקן...ובתקנם אותו - יזכו, והוא מציאות הספירות, כי הם מציאות אחד כמו מחברת צינורות, שבעמדה על תיקונה כראוי, ממשיכים השפע מן המאציל אל מתקנה" וכו', עי"ש.

248. - שיהיו המאורות באותה עת בתיקון ובלא תיקון, משתווים אל מעשה טוב ואל מעשה רע כאחד.

249. מספר הנשמות נקבע לפי הספירות, על כל פרטיהן ופרטי פרטיהן, כמבואר לעיל בסוף סימן כו.

250. כיון שהנשמות מושרשות בספירות, א"כ יש לכל אחת חלק בספירות כולן, כי הרי כל ספירה כוללת את כל אחת מהן (כגון: מידת החסד הכלולה במידת הגבורה [דין) כחסד שבגבורה. כמו כן כלולה מידת הגבורה בחסד כגבורה שבחסד. עי׳ בספר הכללים עמי רצד, וסוף עמ׳ שטז, ועמ׳ שלד, ולהלן עם׳ פד) לכן בדרך ההתכללות יש לכל נשמה חלק בכל הספירות, ועל ידי זה תוצאות מעשיה מגיעות אל כל הספירות.

251. היא פועלת בכל ספירה לפי החלק המיוחד שלה שכלול בכל ספירה (כגון אם חלקה הוא בספירת החסד, אז יש לה חלק בכל ספירה לפי התכללות החסד בכל ספירה, כגון: חסד שבגבורה, חסד שבתפארת וכו').

252. לצורך הפעולה לפי בחינת עצמו  -אינו זקוק לעזרת חלק חבירו (ברם משפיע על חלק חברו בפי בחינת התכללותו בו).

253. יתכן ששני בני אדם יעשו מעשה אחד, ובכל זאת יהיו תוצאות מעשיהם שונות, כי הן לפי שרשו של כל אדם בספירות.

254. לפי זה ישתנו תוצאות מעשיהם בעולמות הרוחנים, לפי שרשיו הרוחניים של כל אחד ואחד.

255. כיון שלכל נשמה יש חלק והשלכות בכל נשמה ונשמה, כי הספירה שבה מושרשת הנשמה - קשורה לכל הספירות, ונכללת בכל ספירה וספירה.

256. סיכום התירוץ: כל אדם וכל מעשה פועל בשרש פרטי שבספירות, שמושרש בו: לכן אין תוצאות מעשיהם שוות. וגם יתכן שמעשה רשע גורם סיתום בחלק זה של הספירות, ובאותה עת גורם מעשה צדיק פתיחה בחלק אחר של הספירה שבה הוא מושרש. אולם קבלת השכר השלם מותנה בתיקון כל הבריאה, כי פגם בחלק אחד-  פוגם בכל החלקים, בגלל התכללות כל חלקי הבריאה זה בזה.