תוכן

אדר ב' תשכ"ב

א) איזה עשיר, ר' אסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו (שבת כה:). דענין שלחן היינו סעודה, כי בזמן שהאדם מקבל תענוג זה נק' בחי' סעודה שסועד את לבו. ומי שיש לו ביה"כ סמוך לשלחנו, כי ענין ביה"כ הוא מקום המועד להוציא את הפסולת שבקרבו. והאדם הזה שתכף אחר קבלת התענוג הוא מברר לעצמו, את החלק דלש"ש הוא מקבל, ומה שאינו לש"ש הוא דוחה את זה לחוץ, בבחי' פסולת. ואינו מקבל תענוג, רק בכדי להחיות את האמונה, שהיא בחי' רועי מקנה אברהם, אז הוא נשאר בעשרו, היינו שיש לו תמיד בחי' חיות ותענוג.
כי ענין הסתלקות הוא דוקא בזמן שהאדם נעשה שוטה ומקבל לעצמו, שלא לש"ש, אז הוא מאבד מה שנותנין לו, לכן הוא נשאר עני. משא"כ שהוא בודק א"ע ודוחה את הפסולת לחוץ, הוא נשאר בעשרו, היינו בתענוגים שלו, ואינו מאבד.