אהיה
השם אהיה, זה כלל הכלל, שהוא או״א עלאין, שה״ס ג״ר דבינה, שהם תמיד בסו״ה כי חפץ חסד הוא ואינם מקבלים חכמה לעולם. כי כשהשבילים סתומים ואינם מפורשים, דהיינו שהי' הסותמת, היא באויר שלהם, ואינה יוצאת מהם, ... וכלולים במקום אחד. דהיינו שכלולים בראש א״א. כי להיותם בבחינת ג״ר דבינה בסוד כי חפץ חסד, נחשבים כמו שלא יצאו מראש א״א, ... אז הם נקראים אהיה, שהוא כלל הכל, והוא סתום ואינו מתגלה.