תוכן

א) אזכיר רהב ובבל ליודעי. רהב זה מצרים, ובבל כמשמעו, ששניהם היו גלות שלימה. תדע, דמצרים ובבל כחדא אזלין, זה צואר האנדרטי וזה ראשה. מדי ועילם זרועות וחצי (וחזה). יון ומוקדון. מעין וירכין, ותרין קריבין ביחודא אינון שוקין ורגלין. ליודעי, או"א. פירוש, אזכיר להם ביחוד הדעת, לעורר האדם לרחם ולנחם ציון נחמה שלימה. הנה פלשת עם כוש, אלה ודומיהם משלימי הגלות. פלשת למצרים בימי השופטים, וצור לבבל, ששניהם היו מחריבי הבית בראשונה ובשניה. ותכלית הזכירה היא תכלית הגליות, דאינון מצרף לכסף וכור לזהב לאסוף ניצוצות הנשמות הנדחות, כדכתיב זה יולד שם. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, אינון הגר והתושב. והוא יכוננה עליון, שלא יהיו עוד נדחים מתוכה. ה' יספור בכתוב עמים, כטעם מי מנה עפר יעקב, מקושר עם פסוק ואבדיל אתכם מן העמים, זה יולד שם סלה, שלא יוסיף לצאת כדאמרן.