תוכן

ט) נתבאר אצלינו בשער הקליפה פ"ה, וע"ש. ועיין בלק"ת פרשה זו. מורי ז"ל, היה אוכל בצים צלוים, ולא היה חושש לדם הנמצא בהם לפעמים. גם היה אוכל פלאדי"ש די נייאדה"ק ממולאים בשר ובצים, ולא חשש לסברת רמב"ם. ואני שאלתי לאמו, איך אכל פשט"ילא, וא"ל, מורי זללה"ה צוה, שנבשל הבשר והבצלים בזית, או שנייבש אותם קודם שנשים אותו בעיסה. גם היה אוכל תרנגולת שלימה ולא היה חושש לסברת רמב"ם, אך בשר בהמה של אחוריים, לא היה אוכל כלל ועיקר. גם קו"ם שנשאר אחר שמסירים הגבינה מהחלב, לא היה אוכל, מפני שהוא דם מעיקרו, ואחר בירור החלב נשאר קו"ם, וחוזר לעיקרו ונעשה דם. (כמו שפסק הר"א ממיץ).