זהר

תתקז) ובשעתא דבעא קב"ה לאחרבא ביתיה דלתתא, וארעא קדישא דלתתא, אעבר להאי ארעא קדישא דלעילא בקדמיתא, ונחית ליה מההוא דרגא דהוה ינקא משמים קדישא, ולבתר חריב להאי דלתתא, הה"ד השליך משמים ארץ בקדמיתא, ולבתר ולא זכר הדום רגליו. דתניא, כך ארחוי דקב"ה, כד בעי למידן עלמא, בקדמיתא עביד דינא לעילא, ולבתר אתקיים לתתא, דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום בקדמיתא, ולבתר ועל מלכי האדמה על האדמה.

פירוש הסולם

תתקז) ובשעתא דבעא קב"ה וכו': ובשעה שרצה הקב"ה להחריב ביתו של מטה, דהיינו בית המקדש, וארץ הקדושה של מטה, העביר לארץ הקדושה של מעלה בתחילה, שהיא המלכות, והורידה ממדרגה ההיא שהיתה יונקת שהיא שמים הקדוש, דהיינו ז"א, ואח"כ החריב לזו שלמטה. ז"ש, השליך משמים ארץ, תחילה. ואח"כ, ולא זכר הדום רגליו, שהוא בית המקדש, וארץ הקדושה שלמטה, הנקרא הדום רגליו שלמדנו, כך דרכיו של הקב"ה, כשרוצה לדון העולם, תחילה עושה דין למעלה, ואח"כ הדין מתקיים למטה, שכתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, בתחילה, ואח"כ, ועל מלכי האדמה על האדמה.