זהר

תתצג) יומא קדמאה מאי עביד ליה. אלא לא אקרי ראשון, ולא אקרי אחד, אלא חמשה עשר סתם, בלא רשומא כלל. אבל שירותא דרשימו דמיין, מיום שני הוי. והכי אתחזי, בגין דלית טוב בשני, ובג"כ, לא רשים ראשון ולא אחד כלל, והוי בסתם, ושרי רשימו דיומין, ביום שני. ואתפלגו מים בבו"ז, ואשתארו ביומין חר"ש, כמה דאתמר, וכלא כדקא יאות.

פירוש הסולם

תתצג) יומא קדמאה מאי וכו': שואל, יום הראשון של החג, מה הוא עושה. כי חושב ימי בו"ז דחג לניסוך המים, וימי חר"ש דחג לימים פנוים מניסוך המים, ויום הראשון של החג אינו מזכיר כלום, ומשיב, שיום הראשון לא נקרא ראשון, ולא נקרא אחד, אלא שנקרא חמשה עשר סתם. בלי ציון מיוחד כלל, כי אין בו דבר מיוחד לציון. אבל התחלת הציון של ניסוך המים הוא ביום שני, וכך ראוי להיות, כיון שנותנים בו חלק לסטרא אחרא, ראוי להיות ביום שני, שלא נאמר בו כי טוב בשני. ומשום זה אינו מציין כלל יום ראשון, ולא אחד, והוא חמשה עשר סתם, ותחילת הציון והחידוש של הימים מתחיל ביום שני. ומחלקים המים בימים בו"ז, ונשארו פנוים בימים חר"ש, כמו שלמדנו, והכל כראוי.