זהר

תתפט) ואי תימא אי הכי, רע עין הוינן לגבייהו: אין, דהא כתיב, כי גחלים אתה חותה על ראשו. אבל אנן לא יהבינן אלא בחדוותא, דלית ביומי שתא, חדוותא, כאלין יומין. ובגין דאנן יהבין בטוב לבא, ובחדוותא דרעותא, אתהפך עלייהו גחלים על רישיהון, גומרין מלהטן, דחדוותא דילן, עבדי לון ביש. י"ד, ע', וחץ. כך סלקין בחושבנא דילהון.

פירוש הסולם

תתפט) ואי תימא אי וכו': ואם תאמר אם כן, שאנו מקריבים י"ד אילים שתשלוט יד ה', וח"ץ כבשים, שזה סימן רע. שהיא כנגד צ"ח קללות שבתוכחה, וכן יפלח כחץ כבדם. הנה רע עין אם אליהם, שאכול ושתה יאמר לו ולבו בל עמו. ומשיב כן. כי כתוב, אם רעב שונאך וגו', כי גחלים אתה חותה על ראשו. אבל אנו איננו נותנים אלא בשמחה, כי אין בימי השנה, שמחה, כמו בימים אלו דסוכות, ומשום שאנחנו נותנים בטוב לב ובשמחה ורצון, מתהפך מתנותינו אליהם לגחלים על ראשם, גחלים בוערות, שהשמחה שלנו עושה להם רע, דהיינו י"ד אילים, ע' פרים, ח"ץ כבשים, שכך עולה החשבון של הקרבנות שלהם. כי הי"ד אילים יורה על י"ד הויה השולטת בהם. וע' פרים, שהולכים ומתמעטים, יורה שהטוב שלהם ילך ויתמעט. וח"ץ כבשים יורה על מספר צ"ח קללות להשרות בהם. או יפלח כחץ כבדם.