זהר

תתפח) ביומין אלין, אשה בהאי עולה, דהא כדין הני אשים אכלי חולקהון. שבעים פרים אלין, אינון לקבל שבעים ממנן, דשלטו על שבעין עמין. וסלקין ביומא קדמאה, ונחתי בכל יומא ויומא, ואקרון פרים מנגחין ביומין דלהון. אילם, ארביסר, תרין בכל יומא אינון י"ד יהו"ה. ידא דשליטא עלייהו תדיר, בכל יומא ויומא. אמרין בני שנה, מניינא דלהון ח"ץ.

פירוש הסולם

תתפח) ביומין אלין אשה וכו': בימים אלו, דחג הסוכות, כתוב אשה, בעולה הזו שבהם, דהיינו שכתוב, והקרבתם עולה אשה וגו'. כי אז אלו אשים שהם הדינים (כנ"ל אות תתע"ט) אוכלים חלקיהם, ע' פרים אלו הם כנגד ע' ממונים השולטים על ע' אומות. ומספרם עולה ביום הראשון, ויורדים ומתמעטים בכל יום ויום. ונקראים פרים מנגחים בימים שלהם. אילים (יש כאן חסר, וצ"ל) שנים. כבשים בני שנה ארביסר. אילים שנים בכל יום הם י"ד הויה. כי ז' פעמים ב' הוא י"ד. והוא יד השולטת עליהם תמיד בכל יום ויום. כבשים בני שנה, המספר שלהם ח"צ. דהיינו ז' פעמים י"ד הם צ"ח.