זהר

תתפח) בהאי היכלא, אתחזי חד רוחא שליט תקיפא, דאיהו על כלהו, ודא אקרי אוף הכי אל, כגוונא דאחרא דבסטר קדושה. האי איהו א"ל נכ"ר. ודא איהו דמפתי לבר נש דלעי באורייתא, או דקאים בבי מדרשא. האי רוחא תקיפא מפתי ליה, וחשיב כמה הרהורין, ואמר מה את קאים הכא, טב לך למהך בחבורת אינון דגאו על בני נשא, ואינון דאזלין בתר נשין שפיראן, ומתענגי בענוגי עלמא. כיון דב"נ אתפתי אבתריה, כדין כלהו שטיין ואזלי ואתמשכאן אבתריה.

פירוש הסולם

תתפח) בהאי היכלא אתחזי וכו': בהיכל הזה נראה רוח אחד חזק שולט, שהוא על כולם, וזה נקרא גם כן אל, כמו רוח האחר שבהיכל ד' שמצד הקדושה (כנ"ל אות תר"ב) זה הוא אל נכר. וזה הוא שמפתה את האדם העוסק בתורה, או שעומד בביהמ"ד, רוח החזק הזה מפתה אותו, והאדם חושב כמה הרהורים. והרוח אומר לו, מה אתה עומד כאן מוטב לך ללכת בחברה המתגאים על בני אדם, וההולכים אחר נשים יפות, והמתענגים בתענוגי העולם. כיון שהאדם נפתה אחריו, אז כולם, כל הרוחות, משוטטים והולכים ונמשכים אחריו.