זהר

תתפב) ובעוד דאיהו אזיל, ישראל נטלי עיטא ברבקה, ועבדין כל אינון פולחנין, כל אינון צלותין, מזמני שופר ותקעין ליה, בגין לאתערא רחמי. והא אוקימנא, ויבא לו יין וישת, דאתי מרחוק, מגו אתר דחמרא עתיקא, ושתי. ואטעים ליה, וחדי. ואחר כך מברך ליה בכמה ברכאן, ואעבר על חובוי. מה כתיב, ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצדו, טעין מכמה טועני כמה דאתמר, והא אוקימנא מלה.

פירוש הסולם

תתפב) ובעוד דאיהו אזיל וכו': ובעוד שהוא הולך, ישראל לוקחים עצה מרבקה, ועושים כל אלו עבודות, וכל אלו התפלות, מזמינים ​שופר ותוקעים, כדי לעורר הרחמים. כמ"ש ברבור הסמוך. וכבר העמדנו, ​ויבא לו יין וישת, שבא מרחוק, מבינה, מאותו מקום שהיין ישן, שה"ס הארת חכמה דו"ק דשמאל אחר הביטול של ג"ר דשמאל, שזה מכונה יין ישן. ושתה. והוטעם לו, ושמח. ואחר כך מברך אותו יצחק, שהוא קו השמאל, בכמה ברכות, ומעביר עונותיו. כי הארת החכמה מכפרת העונות. מה כתוב, ​ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצדו. דהיינו שנושא עמו כמה משאות של עונות, כמו שלמדנו. וכבר העמדנו הדברים (לעיל אמור אות רי"ח רי"ט).