זהר

תתעג) י' חכמה. ה' בינה. ו' עמודא דאמצעיתא. ה' מלכות קדישא. רישא דאתעטר בארבע אתוון, דא כתר ריהטא דרישא דאסחר לון, וכסי לון. אהבה חסד ק"ש, דשקילא לאורייתא, דאתייהיבת מימינא. תפלין עז, משמאלא דגבורה, עמודא דאמצעיתא, כליל כלא, כנפי דמצוה, נצח והוד, תכלת ולבן. מזוזה רשים שדי, צדיק. ושכינתא תרעא דמזוזה, זה השער לידו"ד.

פירוש הסולם

תתעג) י' חכמה ה' בינה ו' וכו': הד' פרשיות דתפלין של ראש, הי' שהיא קדש, היא חכמה. ה' שהיא והיה כי יביאך, היא בינה. ו', שהיא שמע, היא עמוד האמצעי, ה' שהיא והיה אם שמוע, היא מלכות הקדושה. הראש הנעטר בד' אותיות אלו, הוא כתר, שהוא ההקף של הראש, המקיף את התפלין שהם המוחין, ומכסה אותם. קריאת שמע, היא אהבה, חסד, השקולה לתורה שניתנה מימין. התפלין, נקראים עז, והם משמאל שהוא גבורה. עמוד האמצעי, שהוא תפארת, כולל הכל, שכולל חסד וגבורה. כנפי מצוה, שהם ציצית, שבהם תכלת ולבן, הם נצח והוד. מזוזה, שבה רשום השם שדי, הוא צדיק, דהיינו יסוד. והשכינה היא השער שבו המזוזה. שעליה כתוב, זה השער לה'.