זהר

תתעב) וברתא איהי תפלה של יד, כה"ה. י' קשר דיליה. ה' עלאה אימא, תפלין דרישא על ראש תפארת. תפלין דיליה, כסדר ידו"ד, דאיהו קדש לי. והיה כי יבאך. שמע. והיה אם שמוע. אבל בעלמא דאתי, הויות באמצע, דאינון ה' ה'. ובג"ד אמר הנביא, בזאת י"תהלל ה"מתהלל ה"שכל ו"ידוע אותי כי אני ידו"ד. ובג"ד אוקמוה מארי מתניתין, דאית ברישא אתר, לאנחא תרי זוגי דתפלי. ודא זכי לתרין פקודין, דאוקמוה עלייהו, לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות.

פירוש הסולם

תתעב) וברתא איהי תפלה וכו': והבת, דהיינו מלכות, היא תפלה של יד כה"ה. י' היא קשר שלו. ה' עליונה, דהיינו אמא, היא תפלין של ראש על ראש התפארת. התפילין שלו דהיינו המוחין שלו, הוא כסדר י"ה ו"ה, שהוא קדש לי, י', והיה כי יביאך היא ה', שמע היא ו', והיה אם שמוע, היא ה' אחרונה. וסדר זה הוא לתפלין של ראש ז"א. אבל בעולם הבא, שהיא בינה, התפלין, שהם המוחין שמקבלת, הסדר הוא, הויות באמצע, שהם ה' ה', דהיינו י' בתחילה שהוא קדש, וו' בסוף דהיינו שמע, והויות, דהיינו והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, ה' ה', באמצע. ועל זה אמר הנביא, בזאת יתהלל המתהל השכל וידוע אותי כי אני ה'. שהם כסדר הצירוף יה"הו (ועי' בהקדמת תקוני זהר דף ט' ע"ב) ומשום זה העמידו בעלי המשנה, שיש מקום בראש להניח ב' זוגות תפלין. וזה זוכה לב' מצות. שהעמידו עליהם, לא כל אדם זוכה לב' שלחנות.