זהר

תתס) אוף הכי מארי עלמא, קדם דברא עלמא, וברא בריין דיליה, למאן אתקרי רחום וחנון או דיין. אלא כל שמהן דיליה, אינון כנויין, ולא אתקרי בהון, אלא על שם בריין דעלמא, ובג"ד, כד מארי דרא אינון טבין, איהו אתקרי לגבייהו, יהו"ה במדת רחמים. וכד מארי דרא אינון חייבין, אתקרי אדנ"י במדת הדין. לכל דרא, ולכל ב"נ, כפום מדה דיליה. אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיע.

פירוש הסולם

תתס) אוף הכי מארי וכו': אף כך, רבון העולם, מקודם שברא העולם וברא הבריות שלו, למי נקרא רחום וחנון או דיין. אלא כל שמותיו הם כינוים, ולא נקרא בהם אלא על שם בריות העולם. ומשום זה כשבני הדור הם טובים הוא נקרא אליהם הוי"ה במדת רחמים. וכשבני הדור הם רשעים, הוא נקרא אליהם אדנ"י במדת הדין. כי לכל דור ולכל אדם נקרא לפי המדה שלו, אבל לא שיש לו מדה ידועה, ולא שם ידוע.