זהר

תתסה) דאית ב"נ, דירית ג' מאה ועשר עלמין, הה"ד, להנחיל אוהבי יש. כפום דרגא דיליה, דאתקרי יש מאין. ודא חכמה עלאה. ואית ב"נ דלא ירית אלא עלמא חד, כפום דרגא דיליה, כמה דאוקמוה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. והכי ירית עלמין כל ב"נ מישראל, כפום דרגא דיליה לעילא. אבל למארי עלמא, לית לרשמא ליה עלמין בחושבן, אלא אדון כל עלמין, ואדנ"י קא סהיד עליה.

פירוש הסולם

תתסה) דאית ב"נ דירית וכו': ויש אדם שיורש ש"י עולמות. ז"ש להנחיל אוהבי יש, שהוא בגי' ש"י. שהוא לפי מדרגת החכמה שנקראת יש מאין. כי כתר נקרא אין, והחכמה יש, הנמשך מן האין. וזו היא חכמה עליונה. ויש אדם שאינו יורש אלא עולם אחד כפי המדרגה שלו, כמו שהעמידו, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. וכך כל אדם מישראל יורש עולמות לפי המדרגה שלו למעלה. אבל לרבון העולם, אין לרשום לו עולמות בחשבון, אלא הוא, אדון כל העולמות, והשם אדנ"י מעיד עליו.