זהר

תתנד) פתחא קדמאה. ביה קיימא חד ממנא, עסטירי"א שמיה. וכמה אלף ורבבן ממנן תחותיה, והאי איהו קיימא על כל אינון דמחבלי ארחייהו, לאושדא זרעא על ארעא. או דמפקי זרעא, דלא כארחא. או לכל אינון דמזנו בידייהו. אלין אינון דלא חמאן אנפי שכינתא כלל. אלא האי ממנא דבסטר מסאבא דקאמרן, נפיק בההוא זמנא, וכמה איבון אלף ורבבן, כלהו מתכנפי על ההוא ב"נ, ומסאבי ליה בהאי עלמא. ולבתר כד נפק נשמתיה מניה מהאי עלמא, האי ממנא וכל אינון דעמיה, מסאבין ליה לנשמתיה, ואחדין בה, ואעילו לה לאתדנא בהו.

פירוש הסולם

תתנד) פתחא קדמאה: פתח הראשון. בו עומד ממונה אחד, שמו עסטירי"א. וכמה אלף ורבבות מלאכי חבלה תחתיו. וזה הוא עומד על כל אלו שמשחיתים דרכם לשפוך זרע על הארץ, או שמוציאים זרע שלא כדרכו, או לכל אלו שמזנים בידיהם. אלו הם שאינם רואים פני השכינה כלל, אלא ממונה הזה שבצד הטומאה, שאמרנו, יוצא בזמן ההוא, וכמה אלף ורבבות שעמו, כולם מתאספים על אדם ההוא לטמא אותו בעולם הזה. ואח"כ, כשיוצא נשמתו ממנו מעולם הזה, ממונה הזה, וכל אלו שעמו, מטמאים נשמתו, ואוחזים בה, ומביאים אותה להיות נדונת ביניהם.