זהר

תתמח) ובגין דא כתר, דאיהי כף, עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. דאינון יה"ה, תלת אתוון, אתעבידו כף, על ו'. והיינו כנגד כתר תורה, ו' היינו ס"ת, כף עטרה על רישיה. וכלא ידו"ד, כ"ו בחושבן.

פירוש הסולם

תתמח) ובגין דא כתר וכו': ומשום זה, כתר שהוא כף. שה"ס עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. דהיינו עשר ספירות ממעלה למטה ועשר ספירות ממטה למעלה, שהוא יה"ה ג' אותיות, שנעשו כף, דהיינו כתר, על ו' שהיא ז"א, והיינו כנגד כתר תורה, כי ו' היא ספר תורה, והכף שהיא יה"ה, היא עטרה על ראשו. והכל דהיינו יה"ה עם ו', הוא הויה. שבחשבון כ"ו. אשר הכ' ה"ס כתר על הו'.
פירוש. כשהמלכות נעשית כתר על ז"א, בסו"ה אשת חיל עטרת בעלה. אז היא עולית לבינה, שה"ס י"ה, ועמה עצמה שהיא ה', ה"ס יה"ה. ונמצאות אלו ג' אותיות יה"ה כתר על ראש הו' שהיא ז"א. וז"ש, ובגין דא כתר וכו' דאינון יה"ה תלת אתוון דהיינו י"ח שבבינה, והמלכות עצמה שהיא ה' אתעבידו, כף, דהיינו כתר, על ו' שהיא ז"א. בסו"ה אשת חיל עטרת בעלה.