זהר

תתמד) ת"ח, השתא צלותא דב"נ, אתער שלימו, לעילא ותתא, ובברכתא דבריך לקב"ה, מתברכין עלאין ותתאין. וע"ד בצלותא דישראל מתברכאן עלמין. מאן דמברך ליה לקב"ה, יתברך. מאן דלא בריך בקב"ה, לא יתברך. הה"ד כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

פירוש הסולם

תתמד) ת"ח השתא וכו': בוא וראה, עתה בזמן הגלות, תפלתו של אדם מעוררת שלמות למעלה ולמטה, ובברכה שמברך להקב"ה מתברכים עליונים ותחתונים. וע"כ, בתפלתם של ישראל מתברכים העולמות. מי שמברך להקב"ה יתברך, מי שאינו מברך להקב"ה אינו מתברך, זהו שכתוב,​ כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.