זהר

תתל) ואי אודי על כל חובוי, בההיא צלותא, דקשיר קשרין דיחודא, ואתברכאן עלאי ותתאי. ומההוא חולקא דסטרא אחרא, כל אינון חובין וחטאין דאודי עלייהו, נטלא לון לחולקיה. ורזא דא שעיר. דכתיב והתודה עליו את כל עונות וגו', וכתיב ונשא השעיר וגו', דא הוא חולקיה ועדביה ואחסנתיה. ואי ההוא ב"נ תב לסרחני דחובוי, ווי ליה, דכלהו נטיל לון מההוא סטרא, בעל כרחיה דההוא סטרא. ומגו דנטיל לון מהאי סטרא בעל כרחיה דההוא סטרא, כדין אבאיש ליה, ואתהפך עליה מקטרגא, וקטריג ליה. וכד אודי עלוי, נטיל לון ההוא סטרא אחרא, ואיהו עדביה וחולקיה.

פירוש הסולם

תתל) ואי אודי על וכו': ואם התודה על כל עונותיו, בתפלה ההוא שקשר קשרים של היחוד, ונתברכו עליונים ותחתונים, ומחלקו ההוא של הסטרא אחרא, הוא, שכל אלו עונות וחטאים שהתודה עליהם, הוא לוקח אותם לחלקו. וזה סוד שעיר, שכתוב, והתודה עליו את כל עונות וגו'. וכתוב, ונשא השעיר עליו וגו'. זה הוא חלקו וגורלו ונחלתו. (וזה נתבאר לעיל פרשת נח דף מ"ב במאמר רזין דקורבנא ע"ש) ואם אדם ההוא חזר לסורו, אוי לו שכל העונות לוקח בחזרה מצד הזה, בעל כרחו של צד הזה, ומשום שלוקח אותם מצד הזה בעל כרחו של אותו הצד, אז הוא מזיק אותו, ונהפך עליו למקטרג ומקטרג עליו. וכשמתודה עליהם לוקח אותם אותו צד האחר, והוא חלקו וגורלו.