זהר

תתלז) תאנא, א"ר יוסי, אנא חמינא לרבי עקיבא, ששאל לרבי אליעזר דבר זה. א"ל, עקיבא, סק עינך לעילא, ואת תיב גבאי, דהא מפרש כולא במה דאמרנא. זקף עינוי, לבתר ארכין רישיה, אמר, הא עבדנא כעובדא דחיויא, ולא ידענא. קריב גבוי ר' אליעזר, ולחיש ליה, אתא ר' עקיבא, ונשיק ידוי, ובכה, ואמר, כולא הוא כמה דאמרת בקדמיתא. זקפאן זקיפן, תתאן תתאין, דלא יכיל קב"ה בהדי שותפין.

פירוש הסולם

תתלז) תאנא א"ר יוסי וכו': למדנו אר"י, אני ראיתי את ר' עקיבא ששאל את ר' אליעזר דבר זה, דהיינו סו"ה לפתח חטאת רובץ. א"ל רבי אליעזר, עקיבא, הגבה עינך למעלה, ואתה שב אצלי, כי הכל מפורש במה שאמרתי. נשא עיניו, ר' עקיבא, אחר כך השפיל ראשו. אמר, הרי עשיתי כמעשה הנחש, ואיני יודע. קרב אליו ר' אליעזר, ולחש לו. בא ר' עקיבא ונשק ידיו, ובכה. ואמר, הכל הוא כמו שאמרת בתחילה. מגביהים ומנשאים את הרמים, ומורידים התחתונים, כי הקב"ה אינו יכול להיות עם שותפים.
פירוש. ר' עקיבא שאל את ר"א, פירוש הכתוב לפתח חטאת רובץ. דהיינו למה נחשב להט החרב לבחינת פתח לג"ע. כנ"ל בדבור הסמוך. והשיב לו ר"א, סק עינך לעילא, שתעלה החכמה, המכונה עינים, למעלה. דהיינו שתאיר רק ממטה למעלה כדרך מצב הב', ואת תיב גבאי, ואז תשיג מדרגתי. ורבי עקיבא עשה כך, כי זקף עינוי, שעורר הארת החכמה, לבתר ארכין רישיה, היינו שמיעט את הג"ר הנקרא ראש, דהיינו שהמשיך הארתה ממטה למעלה, שהיא בחינת ו"ק. אמר, הא עבדנא כעובדא דחיויא, כי מיעטתי הג"ר בכח להט החרב, כמו הנחש, ולא ידענא איך באים למצב הב'. קריב גבוי ר' אליעזר ולחיש ליה, דהיינו שמסר לו הסוד איך באים למצב הב', לסוד היחוד של ונשגב ה' לבדו (כנ"ל אות תתל"ג). אתא ר"ע וכו' ואמר כולא הוא כמא דאמרת בקדמיתא, כי עתה הבין ביותר מה שאמר בתחילה, שהריגת הבל, אורי על מהימנותא דשמא יקירא עלאה דמלכא, כי על כן נגלה להט החרב המתהפכת המבטל את מצב הא', שהוא נשמת הבל, כדי שיוכל לבא אל היחוד דמצב הב', שהמלכות עולה ומתיחדת עם מלכא עלאה, שהוא הויה. שעתה, שזכה בעצמו למצב הב' הבין זה היטב. ובזה הבין גם כן, שסוד להט החרב המתהפכת נתקנה בבחינת פתח לגן עדן, כי אין לבא למצב הב' זולתו, (כנ"ל אות תתל"ו). כי ע"י להט החרב, נמצא, זקפאן זקיפין, שמתרוממים הנשאים, דהיינו מלכות דמצב הב' עם ז"א מתרוממים ומתיחדים בסוד ונשגב ה' לבדו. תתאן תתאין, ועל ידי להט החרב המתהפכת לבחינת דין דמנעולא לרשעים, מורידים התחתונים, שלא יוכלו עוד להמשיך הארת החכמה מן המלכות, ממעלה למטה, כמו שעשו אדם וקין. דלא יכיל קב"ה בהדי שותפין, כי במצב הא' השם אלקים הוא בשתופא, שאפילו הקליפות נקראות אלהים אחרים, מחמת שיכולות לינק מהשם הזה, דהיינו להמשיך ממעלה למטה, ואין הקב"ה רוצה בשותפא דתחתונים והקליפות. וע"כ אינו מגלה היחוד השלם עד שנגלה על הרשעים להט החרב המתהפכת לדין. שאז מורידים אותם שלא יוכלו לינק עוד מן הקדושה.