זהר

תתלד) אמר ליה ברי, שפיר שאילת. בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא, דאיהי צנועה בבית אביה ואמה. ואיהי ארוסה ולא נשואה. לאו אורח ארעא, למיכל עם אושפיזין. אבל אימא דהיא נשואה, אורח ארעא איהו בתר דמזמין בעלה אושפיזי, למיכל על פתורא עם בעלה. ואי אינון אושפיזין נכראין, לא אכלי עמהון, לא אבא, ולא אמא, וכל שכן ברתא. ובגין כך בסעודתא דשבעין ממנן, לא אשתתף למיכל עמהון, חד מן מארי מלכא, בגין דאינון נוכראין. אמר ליה ודאי כען אתיישבת מלה בלבאי, על בורייה.

פירוש הסולם

תתלד) אמר ליה ברי וכו': אמר לו בני יפה שאלת. והוא. משום שמלכות רומזת לבת, שהיא צנועה בבית אביה ואמה, והיא ארוסה ולא נשואה, לכן אין דרך העולם, שתאכל עם אורחים. אבל אמא שהיא נשואה, הנה דרך העולם הוא, שאחר שבעלה הזמין אורחים, שהיא תאכל עם האורחים, על השלחן עם בעלה. ואם הם אורחים זרים, אין אוכלים עמהם, לא אבא ולא אמא וכל שכן הבת, שהיא מלכות. ומשום זה בסעודה של שבעים השרים לא נשתתף לאכול עמהם אף אחד מן בני ביתו של המלך, משום שהם נכרים. אמר לו. ודאי עתה נתישב הדבר על לבי על מכונו.
פירוש שיש כאן בסוכות ב' בחינות אורחים. כי יש אושפיזין של הסוכה שה"ס ז' מדות דקדושה, ויש ע' שרים המקבלים מע' פרים. ושניהם מקבלים מצד אמא עלאה, שהיא בינה ולא ממלכות. והוא מטעם, כי בינה היא נשואה לאבא שהוא חכמה. והיא בתכלית השלמות וע"כ דרכה לאכול עם האורחים שהם אושפיזין של הסוכה. אבל המלכות, היא ארוסה ולא נשואה. כי אע"פ שיש לה זווגים עם ז"א אינם מבחינת עצמותה, אלא מבחינת מה ששואלת מאנין דאמא (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר במאמר, אמא אוזיפת לברתא מאנהא דף כ' ד"ה ואמא) ומבחינת עצמותה אינה נשואה כלל עד גמר התקון, שאז תתגלה בחינת עצמותה ותזדווג עם ז"א. וע"כ אינה יכולה להשפיע לאורחים הקדושים ומכ"ש לאורחים הנכרים שהם ע' שרים. וז"ש בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא, דאיהי צנועה בבית אביה ואמה, כי כל הכלים שלה הם מאבא ואמא, ובחינתה עצמה היא גנוזה וצנועה בפנימיות הכלים דאבא ואמא, דהיינו בבית או"א. ואיהי ארוסה ולא נשואה, כי אין לה זווג מבחינתה עצמה קודם גמר התקון. לאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין, כי היא צריכה להיות גנוזה ומכוסה בכלים דאמא, ולא להגלות. אבל אמא וכו', היא בתכלית השלמות, וכל השפע שיש בעולמות בשתא אלפי שני ממנה באים. וע"כ היא מתגלית להאורחים. אמנם לע' שרים, אין אמא מתגלית להם, אלא נותנת להם קיומם בבחינת מה שהם מתמעטים והולכים. משום שהמה זרים ונכרים לקדושה. ורוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה. וע"כ הם נדחים אחר ז' ימי סוכות, ואז עושה סעודה קטנה לבני ביתו מבחינת המלכות. ואע"פ שגם אז היא צנועה בכלים דאמא, עם כל זה כיון שמזווג הזה מקבלת גם עצמותה של המלכות את תקונה, ע"כ היא נקראת על שמה. ותוכן הדברים תבין ממה שנתבאר לעיל (צו דף מ"ג ד"ה פירוש עש"ה).