זהר

תתלא) שכינתא דאיהי סוכה, אגינת עלייהו, ופרישת גדפאה עלייהו, כאמא על בנין, ובגין דא תקינו לברכא, הפורס סוכת שלום עלינו. ובגין דא בירחא שביעאה, דביה כל פקודין אלין, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. עם ישראל באבוהון שבשמים. ולית מים רבים, אלא כל אומין וממנן דלהון. אם יתן איש, דאיהו סמאל, כל מה דאית ליה בעלמא דין, בגין דישתתף באלין פקודין עם ישראל, בוז יבוזו לו.

פירוש הסולם

תתלא) שכינתא דאיהי סוכה וכו': השכינה שהיא הסוכה, מגינה עליהם ופורשת כנפיה עליהם כמו אם על הבנים. ומשום זה התקינו לברך הפורס סוכת שלום עלינו. ומשום זה, בחדש השביעי, שבו כל אלו המצות, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה של ישראל באביהם שבשמים. ואין מים רבים, אלא כל האומות והשרים שלהם. אם יתן איש, שזה סמאל, כל מה שיש לו בעולם הזה, כדי שישתתף באלו המצות עם ישראל, בוז יבוזו לו.