זהר

תתכו) הכא אשתלים כלא לעילא ותתא, רזא דשמא קדישא שליטא לעילא. מצפ"ץ מצפ"ץ. יי' יי' אל רחום וחנון. הכא איהו רזא דשמא קדישא דא, לאתקדשא באתווי בבי עשרה, ואתוון אחרנין בקדושה דיחידאי בצלותא. בתר דסיים, קאים על רגלוי, לאודאי על חובוי, בגין דלא יהא פטרא דפומא לסטרא אחרא, לאסטאה ליה, ואתכפיא קמיה. ויקום בקיומיה לאתברכא מבי מלכא.

פירוש הסולם

תתכו) הכא אשתלים כלא וכו': כאן נשלם הכל למעלה ולמטה, סוד השם הקדוש השולט למעלה שהוא מצפ"ץ מצפ"ץ. היוצא מן הויה הויה אל רחום וחנון, כי הויה בחילוף אלפא ביתא א"ת ב"ש הוא מצפ"ץ. כאן הוא סוד של השם הקדוש הזה הויה הויה, להתקדש באותיותיו בצבור של עשרה, ואותיות האחרות, מצפץ מצפ"ץ, הוא בקדושת היחיד בתפלה. כלומר שאין אומרים שלש עשרה מדות רק בצבור, וביחיד אומרים שלש עשרה מדות בחילוף א"ת ב"ש שהוא מצפץ מצפץ. ואחר שסיים אמירת י"ג מדות, עומד על רגליו להתודות על חטאיו, כדי שלא יהא פתחון פה לסטרא אחרא להשטין עליו, והוא נכנע לפניו. ויעמוד בקיומו להתברך מבית המלך.