זהר

תתכד) פתח ר"ש ואמר, צהלי קולך בת גלים וגו' צהלי קולך, האי קרא לכנסת ישראל אתמר, בגין דאיהי משבחת ליה לקב"ה, בקלא משבחא, ועל דא צהלי קולך. מהכא אוליפנא, כל מאן דבעי לשבחא לקב"ה בקלא, בעיא ליה קלא נעימותא, דיערב לאחרנין דשמעין ליה, ואי לאו, לא יקום לארמא קלא.

פירוש הסולם

תתכד) פתח ר"ש ואמר וכו': פתח ר"ש ואמר, ​צהלי קולך בת גלים וגו'. צהלי קולך, מקרא זה נאמר לכנסת ישראל, שהיא הנוקבא, משום שהיא משבחת אל הקב"ה בקול זמרה. ועל כן נאמר לה צהלי קולך. מכאן למדנו, שכל מי הרוצה לשבח להקב"ה בקול, צריך להיות לו קול נעימות, שיערב לאחרים השומעים לו, ואם לא, לא יקום להרים קולו.