זהר

תתכד) אתו אבהן, ורעיא מהימנא, ואהרן ודוד ושלמה, ובריכו ליה, ואמרו ליה, אנת בוצינא קדישא, וחברייא דילך דאינון שית, לקבל אינון ז'. ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע, דכל שית נרות נהרין מנך. בכל חד אתמר ביה, נר יי' נשמת אדם. ורעיא מהימנא נהיר בך, ואנת בחברייא דילך, וכלא חד, בלא פרודא כלל. ומתמן ואילך מתפשטין ענפין לכל מארי חכמתא, אשלים מלין דחבורא קדמאה דילך לאעטרא לון.

פירוש הסולם

תתכד) אתו אבהן וכו': באו האבות, ורעיא מהימנא, ואהרן דוד ושלמה (עי' לעיל אות תתי"ד) וברכו אותו, את ר"ש, ואמרו אליו, אתה מאור קדוש, והחברים שלך שהם ששה, כנגד אלו ז' ספירות, ואתה מאור הקדוש נר מערבי באמצע של כל ששה נרות שהם מאירים ממך. ובכל אחד נאמר בו, נר ה' נשמת אדם. ורעיא מהימנא מאיר בך, ואתה בהחברים שלך וכולכם אחד בלא פרוד כלל. ומשם ואילך מתפשטים ענפים, דהיינו הארות, לכל בעלי החכמה. השלם הדברים, של חבור הראשון שלך, לעטר אותם.