זהר

תתכג) האי ב"נ, כד אשתאיל מהיכלא דא לנפקא לבר. ישוי גרמיה, כמאן דנפיק מחברותא דמלכא, ומגו היכליה, וימאיך גרמיה קמיה. אבל יחדי גרמיה, דהא קדמאה איהו, לנטלא עטרא דמשיכו דברכאן דנגדין מיחודא דמאריה. דא איהו בר, דאיהו מהיכלא דמלכא. דהא בהאי שעתא דקא נפיק מקמי מלכא, וכלא קשיר בכל הני סטרין, בקשורא דיחודא, וברכאן, וקדושה, ותוספת קדושה. קב"ה קרי לפמליא דלעילא, ואמר לון, כתובו להאי ב"נ פלניא, מאינון דאקרון חושבי שמו.

פירוש הסולם

תתכג) האי בר נש וכו': אדם זה, המכוון בכל הכונות האלו, כשנשאל לצאת מהיכל הזה לחוץ, ישום עצמו כמי שיוצא מחברת המלך, ומן היכלו, וישפיל עצמו לפניו. אבל הוא ישמח כי הוא הראשון לקבל העטרה של המשכת הברכות הנמשכים מיחוד אדונו. זה הוא, בן, שהוא מבני היכלו של המלך. כי בשעה ההוא שהוא יוצא מלפני המלך, והכל נתיחד בכל אלו הבחינות, בקשר היחוד, והברכות, והקדושה, ותוספת הקדושה, הקב"ה קורא לפמליא של מעלה, שהם כל המדרגות שנתיחדו על ידו, ואמר להם, כתבו את אדם פלוני הזה, מבין אלו הנקראים, חושבי שמו.