זהר

תתי) ובגין דשבועה ממלכות, דאיהי לתתא מיניה. אוקמוה, נדרים על גבי שבועות עולים. ועוד אוקמוה, כל הנשבע כאילו נשבע במלך עצמו. וכל הנודר כאילו נודר בחיי המלך. המלך עצמו, אדני. חיי המלך, ידו"ד. ובגין דא כי ידור נדר לידו"ד.

פירוש הסולם

תתי) ובגין דשבועה ממלכות וכו': ומשום שהשבועה היא ממלכות, שהיא למטה מנדר שהוא בתפארת, העמידו שנדרים עולים על השבועות, ועוד העמידו, כל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאלו נודר בחיי המלך. המלך עצמו, הוא אדנ"י שהיא מלכות. חיי המלך, הם הויה, שהוא ז"א, שממנו החיים אל המלך שהיא המלכות. ומשום זה כתוב, כי ידור נדר להויה. שהוא ז"א.