זהר

תתיז) פתח ואמר, מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, האי קרא אוקמוה. אבל מהו ימלל ידבר מבעי ליה. ואי תימא דארחיה דקרא הכי הוא, דהא קראי אינון הכי. לא. דכלהו לאחזאה מלה קא אתיין. אוף הכא, לאחזאה מלה קא אתיא, מי ימלל: כדכתיב וקטפת מלילות. גבורות ה', בגין דסגיאין אינון, דהא כל גזרא דדינא, מתמן קא אתיא, ועל דא, מאן איהו דיסלק ויעבר גזרה חדא, מאינון גבוראן דעביד קב"ה.

פירוש הסולם

תתיז) פתח ואמר ​מי ימלל גבורות וגו': מקרא זה בארוהו. אבל מהו שאומר ימלל, ידבר היה צריך לומר. ואם תאמר שדרך המקרא כך הוא, דהיינו לשם מליצה, כי המקראות נוהגים כך לכתוב שמות נרדפים, לא, כי כל המקראות שבהם שמות נרדפים, באים להראות דבר, אף כאן בא להראות דבר. מי ימלל, היינו ככתוב, וקטפת מלילות, דהיינו לשון הפרדה וניתוק. גבורות ה', משום שהם רבים, כי כל גזרי דין באים משם, מן גבורות ה', דהיינו קו שמאל, ועל כן אומר הכתוב, מי ימלל גבורות ה', שפירושו, מי הוא שיבטל ויעבר גזרה אחת מאלו הגבורות שעשה הקב"ה.