זהר

תתיד) בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו', דאיהי תשרי, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג ליי' שבעת ימים וגו'. בחמשה עשר, מסטרא די"ה. וחגותם אותו, דא אות ו', עמודא דאמצעיתא. שבעת ימים, מסטרא דבת שבע, דאיהי מלכות. אבהן, ורעיא מהימנא, ואהרן, דוד ושלמה, הא אינון שבע, לקבל שבע ספיראן. אנא בעינא לתקנא לכון סכה, דאיהי אימא עלאה, לסככא עלייהו, כאמא על בנין.

פירוש הסולם

תתיד) בחמשה עשר יום וגו': בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' שהוא תשרי, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וגו'. בחמשה עשר, היינו מצד י"ה, שהם חכמה ובינה, וחגותם אותו, הוא אותיות אות ו', שהוא עמוד האמצעי דהיינו ז"א. שבעת ימים, היינו מצד בת שבע שהיא מלכות, שהיא ה' אחרונה. האבות שהם חג"ת, ורעיא מהימנא, שהוא נצח, ואהרן, שהוא הוד, ודוד שהוא מלכות, ושלמה, שהוא יסוד הנקרא שלום. הרי הם שבע כנגד שבע ספירות. אני רוצה לתקן לכם סוכה, שהיא אמא עליונה, שתסכך עליהם על שבע הספירות, כאם על הבנים.