זהר

תתיג) ת"ח יעקב אתכניש לגבי סיהרא, ועביד בה פירין לעלמא. ולית לך דרא בעלמא, דלא אית ביה איבא דיעקב, בגין, דהא איהו אתער אתערותא לעילא, בגין דכתיב, ויאסוף רגליו אל המטה, דאיהו מטתיה דיעקב ודאי.

פירוש הסולם

תתיג) ת"ח יעקב אתכניש וכו': בוא וראה, יעקב נאסף אל הלבנה, שהיא הנוקבא, שעלה למ"ן לזו"ן בעת פטירתו, ועשה בה פירות, שגרם זווג זו"ן בגדלות להולדת נשמות, הנקראות פירות דזו"ן. ואין לך דור בעולם שאין בו הפירות של יעקב, דהיינו הנשמות הגדולות, הנולדות מזווג זו"ן דגדלות, שגרם יעקב בעלותו למ"ן, משום שהוא עורר התעוררות עליון, לזווג זו"ן, כמו שכתוב, ​ויאסוף רגליו אל המטה, שהוא ודאי מטתו של יעקב, דהיינו הנוקבא.