זהר

תתט) אינון דאית עלייהו גזר דין, בנדר ובשבועה, ובגין דא תקינו למימר ביה, כל נדרי ואיסרי וכו', כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין. ובגין דא נדר דידו"ד, דאיהו תפארת. ושבועה דאדני, דאיהו מלכות. דעבדו על גלותא דלהון, בחכמה ובינה יהון שביקין ושביתין לא שרירן ולא קיימין, ונסלח לכל עדת בני ישראל. דחסד איהו מים. גבורה אש. תפארת אויר. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, התר נדרים פורחים באויר.

פירוש הסולם

תתט) אינון דאית עלייהו וכו': אותם שיש עליהם גזר דין, בנדר ושבועה שלא לשנות הגזר דין, התקינו לומר משום זה, כל נדרי ואיסרי וכו' כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין, אלא שיתבטל גזר הדין מעליהם. ומשום זה, הנדר, הוא בשם הויה, שהוא תפארת, והשבועה היא בשם אדני, שהיא מלכות, שהם גרמו בעונותיהם על הגלות שלהם. הנה על ידי חכמה ובינה יהיו נעזבים ומושבתים, לא יהיו חזקים ולא יתקיימו, ונסלח לכל עדת בני ישראל. החסד הוא מים, הגבורה היא אש, התפארת הוא אויר, וכיון שהנדרים הם בתפארת, שהוא אויר, ע"כ העמידו בעלי המשנה, התר נדרים פורחים באויר, שההתר מן חכמה ובינה פורח באויר שהוא תפארת ומבטל משם את הנדר.