זהר

תתט) ושמך קדוש, כיון דאמר אתה קדוש, אמאי ושמך קדוש, היינו שם, היינו אתה. אלא הא תנינן, בכל אתר דאשתכח יחודא וקשורא, בעינן קדושה, ותוספת קדושה, וההוא תוספת עקרא הוא יתיר מכלא. ובג"כ, בכלהו כתיב אתה, ולא יתיר, והכא בהאי אתר, אמר קדושה, ותוספת קדושה. אתה קדוש קדושה, ושמך קדוש תוספת קדושה. וקדושים בכל יום: אלו שאר קדושין עלאין, די בכל היכלא והיכלא, דמתקדשי מהאי תוספת. בגין לקדושה קמייתא איהי לה, ותוספת קדושה, לאתקדשא כל אינון שאר דקאמרן.

פירוש הסולם

תתט) ושמך קדוש: שואל, כיון שאמר, אתה קדוש, למה אומר עוד, ושמך קדוש, הלא זהו שם וזהו אתה. כי המלכות נקראת שם ונקראת אתה, ומשיב, אלא הרי למדנו, בכל מקום שנמצא יחוד וקשר הספירות זו בזו, צריכים להמשיך קדושה ותוספת קדושה, ותוספת ההוא הוא יותר עיקר מהכל. ומשום זה בכולם, דברכה ראשונה ושניה, כתוב אתה, ולא יותר, וכאן בברכה שלישית שהוא ת"ת המיחד ומקשר ספירות חסד וגבורה זו בזו, במקום הזה אמר קדושה ותוספת קדושה, אתה קדוש, הוא קדושה. ושמך קדוש הוא תוספת קדושה. וקדושים בכל יום, אלו הם שאר קדושות עליונות שבכל היכל והיכל המתקדשים מתוספת קדושה, משום שקדושה ראשונה היא לה, למלכות עצמה, ותוספת קדושה, היא להתקדש כל השאר שאמרנו, דהיינו הקדושות שבכל היכל והיכל.
פירוש. קו ימין ה"ס חסדים, וו"ק, קו שמאל ה"ס הארת חכמה, וג"ר, אבל אינו יכול להאיר בלי חסדים. כי זה בסוד חולם, וזה בסוד שורק, (כנ"ל ב"א ט"ו ד"ה ההוא) וקו האמצעי מיחד אותם זה בזה, ואז יש חכמה וחסדים בשניהם, שהם ו"ק וג"ר. ועכ"ז הו"ק דחסדים נחשבים לעיקר המוחין, והארת החכמה שה"ס ג"ר נחשב לתוספת קדושה. וז"ש, בכל אתר דאשתכח יחודא וקשורא בעינן קדושה ותוספת קדושה. דהיינו בכל מקום שקו אמצעי מיחד ומקשר ב' הקוין זה בזה, נמצא קדושה מצד קו ימין, שהוא בחינת ו"ק, ותוספת קדושה, מצד התכללות קו שמאל בימין. וההוא תוספת עקרא הוא יתיר מכלא, כי התוספת היא בחינת ג"ר החשוב מחסדים שהם ו"ק.
ונודע שהמלכות בשעת גדולתה אין לה אלא כלים דחסדים בלבד, כי הכלים דאחורים דמלכות שהם כלים להארת חכמה, נפלו לבריאה בסוד ז' היכלות הנ"ל. וע"כ אין המלכות מקבלת הארת חכמה זולת בהתכללות ז' היכלות אלו, (כמ"ש לעיל ויקהל אות נ"ג) כי אין החכמה מתלבשת אלא בהם. וז"ש כאן, בגין דקדושה קמייתא, שהוא חסדים ובחינת ו"ק, איהי לה למלכות עצמה. ותוספת קדושה לאתקדשא כל אינון שאר דקאמרן, דהיינו שאר קדושין עלאין די בכל היכלא והיכלא דמתקדשי מהאי תוספת. כי תוספת קדושה שה"ס חכמה וג"ר אינו מאיר אלא בז' היכלות אלו, להיותם הכלים דאחורים שלו (כנ"ל ויקהל אות נ"ג).