זהר

תתז) יעקב לא מית, בג"כ לא אתמר ביה מותא, אלא ויגוע ויאסף אל עמיו. חמי מה כתיב, ויאסוף רגליו אל המטה, דאתכניש שמשא לגבי סיהרא, שמשא לא מית, אלא אתכניש מעלמא, ואזיל לגבי סיהרא.

פירוש הסולם

תתז) יעקב לא מית וכו': יעקב לא מת, וע"כ לא נאמר בו מות, אלא ויגוע ויאסף אל עמיו. ראה מה כתוב, ויאסוף רגליו אל המטה, שהיא הנוקבא, כנ"ל, שפירושו שנאסף השמש, שהוא יעקב, אל הלבנה, שהיא הנוקבא, השמש לא מת, אלא נאסף מן העולם והולך אל הלבנה. פירוש, כמו בהערב שמש, אין אור השמש מסתלק מן העולם אלא נותן אורו אחר כך בלבנה, כך יעקב כשנסתלק עלה למ"ן לזו"ן, והאיר בנוקבא דז"א, ואורו לא נתבטל, וע"כ נבחן שלא מת.