זהר

תתז) ודא איהו ברזא דשמא קדישא דאקרי אכדט"ם, רזא איהו באתוון דשמא דאקרי אלהי"ם. בגין דאלין אתוון סלקין לאתעטרא לעילא, ואפיקו להו אלין לאתקרי בהון, וסלקין לאתעטרא לעילא אלהים חיים, וגרע באתוון,לאחדא בגריעו. ומהכא אתפשט לתתא, לנטלא מגו אלין אתוון אחרנין, ולסלקא מאלין אתוון, לשמא דאלהים.

פירוש הסולם

תתז) ודא איהו ברזא וכו': וזה הרחמים הוא בסוד השם הקדוש שנקרא אכדט"ם, הוא סוד באותיות השם שנקרא אלקים. כי אותיות אכדט"ם הן קודמות לאותיות אלקי"ם חוץ מן הא', שאין לה אות קודם לה. וכן הם', אין לה אות מקודם לה, שהקודם לה הוא ג"כ מ, והכ' של אכדט"ם קודמת אל ל' דאלקים, הד' של אכדט"ם קודמת אל ה' דאלקים. הט' של אכדט"ם קודמת אל הי' דאלקים, משום שאלו אותיות אלקים, שהוא שם הגבורה, וקו שמאל, עלו להתעטר למעלה בבינה, (כנ"ל אות תת"ב) והוציאו שם אותיות אלו אכדט"ם להקרא בהם. כי כשעלו אותיות אלקים להתעטר למעלה בבינה שנקראת, אלקים חיים. גרע, החסד שבבינה את הדינים שבאותיות אלקים שעלו, להתאחד במיעוט הדין. כי השס אכדט"ם בגי' ע"ד, והשם אלקים בגי' פ"ו. ומכאן, מן הבינה, נתפשט השם אכדט"ם למטה, להיכל הגבורה, לנסוע מתוך אלו אותיות האחרות שבשם אכדט"ם, שהדין נתמעט בהן, ולעלות מאלו האותיות, אל השם אלקים שבהיכל הגבורה, להמתיק הדינים שבו.