זהר

תתד) והאי, איהו חד היכלא שביעאה, ברזא דשמא קדישא עלאה, בוכ"ו. 'ברכה 'וחסד 'כח 'ומשפט, כללא כלא ורזא דא, הוא רזא דאהי"ה כללא דכלא. בגין דאלין אתוון כללא דכלא. בגין דאלין אתוון, אפיקו אלין דנפקו מנייהו, כללא דאבהן, ודא איהו דמתחברא בהדייהו, דאקרי ברכה.

פירוש הסולם

תתד) והאי איהו חד וכו': וזה, ההיכל הז' הנזכר, הוא היכל שביעי אחד בסוד השם הקדוש העליון, בוכ"ו, שהוא ראשי תיבות, ברבה וחסד כח ומשפט. שהוא כלל הכל. ה"ס מלכות וחג"ת שבבינה, כי ברכה היא מלכות, חסד הוא קו ימין, כח הוא קו שמאל גבורה, ומשפט הוא קו אמצעי ת"ת. וסוד הזה הוא סוד אהיה שהוא כלל כל המוחין. כי השם בוכ"ו הוא אותיות השניות לשם אהיה, אחר א' דאהיה הוא ב' של בוכ"ו, ואחר ה' דאהי"ה הוא ו' של בוכ"ו, ואחר יוד דאהיה הוא כ' של בוכ"ו, ואחר ה' אחרונה של אהי"ה הוא ו' אחרונה של בוכ"ו. כי אלו האותיות הן כלל הכל, משום שאלו האותיות של השם בוכ"ו, הוציאו אלו היוצאים מהם, דהיינו חג"ת ומלכות, דהיינו כלל האבות שהם, חסד כח ומשפט המרומזים בר"ת שלו, כנ"ל, וזו היא המתחברת עמהם הנקראת ברכה. המרומזת בר"ת שלו כנ"ל.