זהר

תתג) ת"ח, היכלא שביעאה דא, רזא דמלכא עלאה, ומתעטרן ביה אבהן כדקאמרן, ואתכלילו ביה. ועד השתא אתכלילו, ובעי לאפקא לון, איהו היכלא דא, וכד אפיק לון מברכאן, בגין האי נערה, כדין איהי אחידת בהו, בכל אינון ברכאן. ואף ע"ג דהא אתכלילו היכלין בהיכלין, השתא אתאחידו באינון ברכאן כחדא, וכד אמר מלך עוזר ומושיע ומגן, כדין אפיק לון מברכאן.

פירוש הסולם

תתג) ת"ח היכלא שביעאה וכו': בוא וראה, היכל השביעי הזה, הוא סוד מלך העליון, שהוא בינה, והאבות, שהם חג"ת, מתעטרים בו כמו שאמרנו, דהיינו שעולים אליו, ונכללו בו. ועד עתה, מטרם שאומר מלך עוזר ומושיע וגו', הם נכללים בבינה, והיכל הזה, בינה, הוא צריך להוציאם מתוכו, וכשמוציא אותם מן הברכות בשביל שישפיעו אותן לנערה ההיא, שהיא מלכות, אז הנערה נאחזת בהם, בהאבות, בכל אלו הברכות. שקבלו החג"ת בעודם בבינה. ואע"פ שכבר נכללו היכלות בהיכלות, וכבר המלכות נכללה בחג"ת ובבינה כנ"ל, עכ"ז עתה, בשעת יציאת החג"ת מן הבינה, נאחזים החג"ת והמלכות יחד באלו הברכות. וכשאמר, מלך עוזר ומושיע ומגן, אז מוציא אותם הבינה מן הברכות שלה, והם באים כל אחד למקומו. כמ"ש לפנינו.