זהר

תשצ) תו בבקר, מאי בבקר, דא אברהם כדקאמרן, דכתיב וישכם אברהם בבקר, בזמנא דרעוא אשתכח, בההיא שעתא לא הוה אכיל קרבנא אחרא, ומאן הוה אכיל, ההוא אתר דאקרי ע"ד, ואיהו כרסייא עלאה, דאיהו עדי עד, כדכתיב עדי עד וגו'.

פירוש הסולם

תשצ) תו בבקר וכו': עוד יש לפרש בבקר, מהו בקר, זה אברהם כמו שאמרנו, שהוא חסד, שכתוב, ​וישכם אברהם בבקר, בזמן שרצון נמצא, בשעה ההיא לא היה אוכל אחר את הקרבן, ומי היה אוכל. אותו המקום שנקרא עד היה אוכל. והוא כסא העליון, שהוא חג"ת, שמחזה ולמעלה דז"א, שהם כסא אל הבינה. שהוא עדי עד, ככתוב עדי עד וגו'. ואכילה, פירושו זווג, כמ"ש לפנינו.