זהר

תשצ) היכלא קדמאה. יוצר אור ובורא חשך. נהירו דאבן טבא ספירו, דאבן טבא נציץ לתרין סטרין, כמה דאוקימנא לימינא ולשמאלא, אור וחשך. מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית, כלהו אופנים וגלגלים, מלאה הארץ קניניך וגו'. המלך המרומם לבדו מאז שמא קדישא יאהדונה"י, כללא דשמא קדישא, שלים בתרי שמהן, ודא הוא סליק באוירא, ומתנשא מימות עולם.

פירוש הסולם

תשצ) היכלא קדמאה: עתה מבאר לכוון סדר ז' היכלות אלו בתפלת יוצר עד שמונה עשרה. ואומר, היכל הראשון, שהוא לבנת הספיר, ה"ס יוצר אור ובורא חשך, להיותו הארת אבן הטוב, ספיר, שהיא אבן טוב המתנוצצת לב' צדדים, כמו שהעמדנו, (לעיל אות תצ"ב) שהוא לימין ולשמאל, שהם אור וחשך. כי הקו שמאל מטרם שמתיחד עם הימין הוא חשך. משום שהחכמה היא בלי חסדים (כנ"ל ב"א דף מ"ז ד"ה נפקי) ולהלאה, מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית. סובב על כל האופנים והגלגלים שבהיכל הא', ועליהם אומר, כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניניך וגו'. ולהלאה המלך המרומם לבדו מאז, סובב על השם הקדוש, יאהדונה"י, שבהיכל הא' (כנ"ל אות תק"ה) שהוא כלל השם הקדוש, השלם בב' שמות הוי"ה אדנ"י. וזה הוא עולה באויר (כנ"ל אות תק"ה) ועל זה אומר, והמתנשא מימות עולם. כי והמתנשא היינו באויר. ע"כ כוונות היכל הא'.