זהר

תשצז) אמר ר"ש, ברי, שפיר קא אמרת. תו אתערותא אחרא דקרבנא, כלא בגין לאמשכא ברכאן, ולאתערא ברכאן, דיתברכון כלהו עלמין. בקדמיתא קרבן ליי', ולא לאחרא, השתא תקריבו את קרבנכם, דיתקשרון כלהו עלמין כחדא, ויתחברן ויתירכון עלאי ותתאי.

פירוש הסולם

תשצז) אמר ר"ש וכו': אר"ש, בני יפה אתה אומר. עוד, יש התעוררות אחרת של הקרבן, שכולו הוא להמשיך ברכות ולעורר ברכות שיתברכו כל העולמות, אלא מתחילה קרבן לה', דהיינו לקרב הנוקבא למדרגת ז"א, ולא לאחר, ועתה, אחר שנעשה היחוד בז"א, תקריבו את קרבנכם, דהיינו שיתקשרו כל העולמות יחד, ויתחברו ויתברכו עליונים ותחתונים.
פירוש. כי הנוקבא ה"ס שמאל, שהחכמה שלה בלי חסדים, ואז נמשכים ממנה דינים, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. והתחתונים שבג' עולמות בי"ע מקבלים מן הנוקבא. וזסו"ה בבקר יאכל עד, שמתחילה צריכים לזווג הנוקבא בז"א ואז נכללת הנוקבא בימין שהוא חסדים, והיא קרבן לה', לימין ולא לאחרא, ולא לשמאל, אלא אחר שנכללה הנוקבא בימין, יכולה להאיר לתחתונים מהארתה, וז"ס ולערב יחלק שלל, שמשפעת לכל העולמות. וההפרש מר' אלעזר לר' שמעון הוא, כי ר"א אמר דלא תימא דקרבנא מתקריב לון שהתעוררות שלמטה מקרבן אינו אל העולמות המקבלים מנוקבא, ולא לשום חילא אחרא, דהיינו לשום כח מצד שמאל, אלא כלא מתקרב לקב"ה. נמצא שאפילו ההתעוררות שלמטה צריך להיות רק לבחינת קרבן לה', שתגלול הנוקבא בז"א, ור"ש מוסיף עליו שההתעוררות שלמטה אפשר להיות בשביל העולמות המקבלים מנוקבא, אלא בקדמיתא קרבן לה', ולא לאחרא, ואח"כ ממשיכים לעולמות.